אני פתאום מבינה שאני השמש ואתה הירח והאור שלי מקרין עלייך ולא להפך כל הזמן הייתי הולכת במחשבה שאולי אני צריכה אותך, ממש ופתאום בשניה הבנתי, בלעדיי אתה לא קיים.

בין הימים האלה לאלה אני מבינה שהדבר היחיד שקבוע שזה כל הזמן משתנה

שאלה שכבר יש לי תשובה אבל לא מפסיקה לשאול, האם בסוף עבודה רוחנית משתלמת כחומר?

אנחנו חיים רק פעם אחת, אהבה היא מושג שהדביקו אליו כל כך הרבה דברים ורק צריך להרגיש, להיות בשקט ולהרגיש – מה אני מרגיש? .