דילוג לתוכן

// גאות ושפל //

אתה חושב שאני קרה אליך
איזה מחשבות מטופשות
מזל שאנחנו לא אחראים למחשבות
רק לתגובה
אתה יודע
יש ימים שאני קמה
ואני מלאה
טעונה במוטיבציה להציל את עצמי מהעולם הנוראי
שולפת חיוביות חינניות, רכות
מצוידת בזן, הולך בזן יושב בזן
ויש ימים
שאני לא מעזה להתעסק עם עצמי
איזה מפחידה הילדה הקטנה הזאת שיושבת שם בפנים כשהיא כועסת, עצובה או לא מקבלת מה שהיא רוצה
לפעמים
היא גם סתם קמה ככה
אז אני מאפשרת לה להיות המלכה
אני לא מצליחה לקום עד מאוחר מהמיטה
אני לא מצליחה לישון
אני משחזרת זכרונות
אני חושבת מחשבות
אני יורדת עד למטה למטה
אני נותנת לה לכאוב
כי יש כל כך הרבה כאב בחיינו הילדיים שלא נתנו לו מקום.
סתם כאב, פרשנות, אין שם כלום.
יש ימים שאני צמודה לאלוהים
ממש חזק
ויש ימים שאני מרחפת בין אינסוף סיטאוציות
שאין מצב שמישהו גדול רם נישא ככל שיהיה, אשכרה חיבר ביניהם
יש ימים שאני מטהרת המון
כל מה שחוסם
ויש ימים,
ארוכים,
שלמים
שאני נשארת חסומה
במים העכורים האלה
כדי לשמוע
כדי לראות
כדי להרגיש
להתבונן מהצד על עצמי
כי שאני מרשה לעצמי להרגיש
זה יוצא מהגוף
יש ימים
שאני יסודית בעבודה
אני לא מסכימה כלום ורואה איך מאפשרת הכל
יש ימים שאני מסדרת את הבגדים מראש
כמו שתמר אמרה לי
נכון
יש ימים שאני מסודרת
ויש ימים
שהכל הפוך
מהבית, רשימת המשימות ועד הרגשות שלי
אני לא מוצאת מה ללבוש ב5 בבוקר ומחליטה לבכות על זה כמו ילדה שרוצה ללבוש שמלה לגן כשחורף
יש ימים שאני לא מצליחה לקום
לסדר לארגן
לקנות חלב
ויש ימים
שהבית מוזיאון הארץ
הכביסות מתוקתקות בארון
המקרר מלא
יש חטיפים
והמבער בוער עם לבנדר
גם הראש שלנו ככה
אם הוא מסודר
אז המחשבות גם
אז התגובה גם
אני חושבת ש
אם הבית שלי מסודר
אז הראש גם
אז אתה מבין
יש ימים
שאני קמה
ואני לגמרי מאוהבת בך
לנצח נצחים
זה מסודר זה כתוב לי בראש
זה מאורגן זה מקופל
זה מריח טוב
יש ימים
שאני קמה
ואני מבינה
שאני צריכה לשכוח ממך
וללכת.
אני מרגישה לא שייכת
בין הימים האלה
לאלה
אני מבינה
שהדבר היחיד שקבוע
שזה כל הזמן משתנה
שתפו: