תספר לי תכף ומיד
איך נכנסת
ומה אתה רוצה
לעולם אל תגידי
לעולם.
ובדיוק באותו השבוע,
אתה מסתכל עליי מהצד
הפתעה
חוזר לסיבוב אחרון
מבקש לצבוע בלבן
אבל פניו וידיו, שחור משחור
איזה מדהים ששיעורים מתחברים בול בזמן
ופוגשים אותי
מראים לי שאני בסוף
רק בן אדם
איך היא נלחצה שסיפרתי לה
ולחשוב שהאישה הזאת
עזרה לי לצאת משם
כל פעם משכה את הגזר קצת
לא התייאשה.
היא ראתה אותי שם
והיא איתי כאן
רק היא מבינה את הגבול הדק והכל כך אנושי בין אהבה לאומללות.
לא צוחקים על זה
הוא פסיכופת אמיתי
היא אומרת וחצי מוודא שאני שומעת
אני נושמת רגע ורואה
איך אנחנו שוב
מחזיקות ידיים במעברים צרים של החיים.
זכרונות לא באמת נמסים
תום לב
נאיביות,
אולי כן.
לכל הפחות, אפשר להסכים שזה מתווסת.
אני מתחילה לכתוב הרבה
אולי כי זה מה שביקשתי ואולי זה התרגול של לכתוב
לשבת על הכורסא הירוקה הזו ולכתוב
אחרי 6 שעות
אני מרימה את הראש,
אני כמעט מתגלגלת מצחוק שאתה מתקרב
יפה שבא למות
אתה נעלם לשניה בין התמונות
ושוב חוזר
מה יש לנו בראש
אתה מחזיק את הדלת של המרפסת
כאילו מסמן לי לצאת לשיחה מחוץ לעולם, איתך
שנינו בסלון
אומנם עירוני
אבל
כאן מותר לדבר
כאן מותר להרעיש
כל מה שאנחנו רואים בעיניים
זה אני אותך
ואתה אותי
והרבה יצירות אומנות
אתמול מישהו עצר אותי ברחוב
בין כל השיחה הוא אמר,
יש אנשים שאתה פשוט רואה להם את זה בעיניים
רציתי לשאול
מה אתה רואה?
עניין אותי יותר
מה יש לנו בראש
אנחנו לא המחשבות שלנו
אני נמסה מהחום
הזיכרון פחות
ככל שזה מתקרב אליי
אני מבינה
אני יכולה להביט אלייך
שעות
גם אם נעלמת לרגע
ותפתיע
וגם אם לא
ובין העמידה שלך כאן מולי
כשאני לא מצליחה להחזיק את עצמי
לבין ההליכה במסדרון
אני לא יכולה שלא לתהות
איך אנשים אלפא
ידעו שהם אלפא?
הם מרגישים.
בהתחלה נדמה לך שאתה מרגיש קנאה
אחר כך אתה מבין, זה פשוט חוסר באור אצל אדם אחר.
ובכן, אין חלוקה אמיתית
זה מדרגות
אין טוב ורע מוסדר
מי יותר מי פחות
כל אדם
יש לו עבודה אחרת
ותיקון אחר בעולם
מה שבטוח, חלק מהדרך של להיות מוצלח,
זה גם לקבל את זה
שיהיו אנשים שלא יאהבו את זה שאתה, אתה
ככה מלידה
וגם מעז
ועוד
להיות מוצלח.
חלק יהיו ישירים, חלק מצחיקים
חלק אפילו ממש כועסים.
חלק קרובים ממש וחלק לא.
הייתי רוצה שאת כולכם יאהבו
וגם אותי לפעמים
כמו שאני אוהבת עציצים
מעיפה מבט בבוקר
זורקת מילים טובות
לא תמיד יכולה לתפוס נבילה בזמן
אבל גאה על כל צעד
עלה או ענף
אתה אוהב אותי ככה
משקה אותי
נותן לי להיות חופשייה
מעבירה לך מידע
מציל אותי תמיד שנייה לפני
מחליף לי את המים איפה שאני עוד לא מושרשת
רואה אותי גודלת
מידי פעם קוטף עלה או חותך שורש רע
ואולי לכולם אתה ככה
ככל שעובר הזמן
אני קולטת אותך
אם הייתה לך ההזדמנות
מכולן היית טועם.
כשעברתי לדירה הראשונה בחלל,
חבר מבית קנה לי עציץ קטן
הוא היה כל כך יפה כשקיבלתי אותו
כמעט כמוהו
טהור ותמים
שורש נקי
את אל תשכחי את כל מי שאת רון
אני כבר 5 שנים בעיר.
בערב יום כיפור, כשאנחנו צמים
בדירה כל כך קטנה
לא בטוחה שיש מקום לאלוהים
ככל שעבר הזמן,
מעברים שינויים והתחלות
בעיקר סיומים, סגירת קצוות
העציץ שלי חלה ממש
וגם הלב שלי היה לא בריא
לא וויתרתי
לא לעציץ
ולא ללב.
היה לו כנימות שהתפשטו
וכל יום ריפאתי אותו קצת
השתמשתי גם בכימקלים
כי לפעמים זה נדרש
אפילו שאלתי את בילי
אם כדאי לזרוק
והיא אמרה אוי ואבוי
אז מה עשינו אם כשהוא חולה נזרוק?
וזה בדיוק מה שחשבתי על הלב שלי
ויום אחד
בא-נחתא ימינה של יוגיומי
ראיתי שהוא הבריא ממש
אתה כבר לא פה לראות
אני מביטה ליפה תואר חדש
בקצה הסלון
העירוני אומנם
אבל הוא נכנס
לא יודעת איך
ואין לו כנימות ועיגולים כתומים
ופתאום גם ללב שלי אין
