// אין לנו כבני האדם יכולת אמיתית להגדיר את המושג אור //

ביום הרביעי לבריאה מסופר כי אלוהים ברא את השמש והירח,
כלומר את מערכת היום ומערכת הלילה
ואז אני מהר שואלת,
אם כן אז מה הוא ברא ביום השני?
ברא את האור והחושך
נחכים שברא ביום השני את האור המשול לטוב
ואת החושך המשול לרע
פרשת ניצבים תפסה אותי בדיוק בדרך
לא התכוונתי לשים ועמית לא התנגד אז שמענו
ועל מה היא מדברת אם לא, הבחירה החופשית
פרשה שחוזרת על עצמה, תמיד בשבת לפני ראש השנה
אל מול מה אני ניצבת עכשיו?
חוץ מ90 מעלות אל הקרקע בדיוק כמו בפרשה
בגובה מטורף ולא נתפס
וחוץ מהפחד עצמו
כשהדלת נפתחה בפעם הראשונה ראיתי בחורה קופצת,
הדלת נסגרה ואני מורידה את הראש
אנחנו עולים עוד 2000 רגל,
מתבשל לי הפחד עוד קצת, עוד מעט
כשהדלת נפתחה סוף סוף בגובה שלנו
רציתי רק לבכות, הצלחתי למלמל קצת,
לא לא לא אני לא רוצה
ראיתי את הראש של עמית איתנו בקצה הדלת
ופתאום כבר לא
וידעתי שאורן יפעל כמו שתכננו.
מדריכים,
כבר כתבתי על זה,
הם שליחים למקום ולזמן
רבים הם השליחים למקום אחד
אבל באורן היה משהו מיוחד
תיכננו לא לדבר הרבה ופשוט לקפוץ
אבל דיברנו,
לא מעט
אני מפחדת,
אם לומר את האמת
הוא שאל
תוכלי לסמוך עליי?
עניתי בכנות, זה לא עלייך שאני לא סומכת אלא עליי
ואורן ענה תשובה שהיה לה הרבה מאחורי הקלעים, וקצת אחשוף,
אני מבטיח לך רון שאת לא יכולה לדפוק את זה הפעם
המבחן שעליו מדובר בפרשה יותר מהכל
הוא
מבחן האמונה באדם אחר
האם יש לי את היכולת בכלל, אחרי כל מה שעברתי להאמין באדם אחר?
המבחן של כולנו הוא להאמין באלוהים גם כשאני לא רואה
אותו
האלוהים, הוא גם מאמין באדם
האם אתה מאמין באדם?
יותר מכל, הבוקר מעסיקה אותי השאלה למי אתה שייך?
מה ההיסטוריה מלמדת עלייך?
על השורש שלך
מה זה כבוד
האם זה אהבה שהיא ריקה מתוכן
לא סתם כתוב
אלוהים הוא בוחן כליות ולב,
לא במעשה אלא בכוונה
הוא הרואה את היצר.
גן העדן טוב ורע?
להחליט לא לדעת כלום
סך הכל,
ובחרתם בחיים, סיפורי מעשיות ומבחן האמונה באדם אחר
ופתאום בין הפרשה לקפיצה למערכת השמש והירח
להגדרה של טוב אור ורע חושך
אני פתאום מבינה
שאני השמש
ואתה הירח
והאור שלי מקרין עלייך ולא להפך
כל הזמן הייתי הולכת במחשבה
שאולי אני צריכה אותך, ממש
ופתאום בשניה הבנתי,
בלעדיי אתה לא קיים.
כלומר,
אתה יכול להיות קיים אבל בחושך מוחלט
רק כשאני ניצבת מאחוריך
אתה מואר
מהאור שלי, אור השמש
כל השבת נאבקתי לא לכתוב
כי הרי איפה הגבול עובר בין מלאכה לעבודה
ושונאת אני לדוש בענייני שמיים
כי תמיד יש פוסק או הוגה דעה שיגיד אחרת
ושאלה אחת נותרה עומדת בעיניה,
מה יכול לעשות אדם בשביל להגדיל את האור שלו
ומצאתי תשובה אצל מעורר המחשבה
אין כוח בעולם הפיזיקה ששווה ערך
לתפילה
והיא הנשק החזק ביותר
לא לחסידויות ולא לרבנים
אלא לאיש פשוט
ותפילה לא צריכה להיות מספר, לרב או צדיק בנוסח קהילה או מתרבות מסוימת
תפללו איך שתרצו, מעומקא דליבא
למילים יש כח.
 
חג שמח ושנה חדשה וטובה
שנזכה להאמין באדם, שנראה טוב
שנפתח, שנהיה
שיהיה כייף
ושנקפוץ ראש ישירות אל הפחד
שתפו:
דילוג לתוכן